<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת וישב</h1>
<h2>דף מג:</h2>
כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו [בראשית ל"ח]. מכאן פסק ראיה למאן דאמר בתרי זימני הוי חזקה.
<h2>דף נב:</h2>
על ידו שני [בראשית ל"ח]. לומר זה יצא ראשונה. וקשה [מאי נ"מ] בלאו הכי היה [ער] קודם. וי"ל היה מנהגם דכל אחד מייחד שדה לכתובת אשתו, ובאותו שדה היה נוטל בכור אשה ב' חלקים, לכך צריך לתת סימן מי נולד קודם. ועוד רוב תאומים דומים זה לזה ויראה המילדת פן יתחלפו זה בזה, לכך קשרה השני על ידו.
<h2>דף סז:</h2>
הוציאוה ותשרף [בראשית ל"ח]. אמר אפרים מקשאה תלמידו של ר' מאיר בתו של שם הייתה והוא היה כהן, לכך דנוה בשריפה דכתיב (ויקרא כ"א ט') ובת איש כהן וגו'. וק"ק למה לא אמר הוציאוה ותשרף באש כמו (ויקרא כ"א ט') אביה היא מחללת באש תשרף. [וי"ל שלא היה שריפת מיתה כי אם שריפת סימן בלחיים] כמו שעושין לגנבים. אבל ההלכה לא משמע כן ודו"ק.
